Le texte Le vocabulaire Les révisions
Shvouoth
Daf 12b
קַיִץ כִּבְנוֹת שׁוּחַ לַמִּזְבֵּחַ. וְהָכְתִיב: ''כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ וְגוֹ'''! תָּנֵי רַב חֲנִינָא: כִּבְנוֹת שׁוּחַ לְאָדָם.
Traduction
They would bring from them dessert, like white figs, for the altar. The Gemara asks: Are white figs ever offered on the altar? But isn’t it written: ''For any leavening or fruit honey you shall not cause to go up in smoke as a fire-offering to the Lord'' (Leviticus 2:11)? The term ''fruit honey'' includes all tree fruits. The Gemara answers: Rav Ḥanina teaches: The supplementary offerings are to the altar like white figs for a person.
Rachi non traduit
קיץ כבנות שוח למזבח. כאדם שמביא בקינוח סעודה מיני מתיקה והוא לשון קיץ כדכתיב (שמואל ב ט''ז:ב') הלחם והקיץ לאכול לנערים:
וכל דבש. וכל מיני פירות האילן בכלל:
Tossefoth non traduit
כבנות שוח לאדם. משמע שהן טובות ובקרא נמי כתיב (בראשית ג':
ו') כי טוב העץ למאכל והיינו בנות שוח כדמשמע בבראשית רבה כי גרמו שוחה לאדם א''נ בנות שבע שגרמו ז' ימי אבילות וקשה לר''ת דבפ''ק דע''ז (דף יד. ושם) משמע דלא חזו לאכילה כל כך דקתני גבי שביעית הוסיפו עליהן אלכסוסין ואיצטרובלין מוכסוסין ובנות שוח אבל מעיקרא לא הוה בהו שביעית משמע דגריעי ותירץ ר''ת דלאו משום דגריעי אלא ששנינו במס' שביעית (פ''ה מ''א) בנות שוח שביעית שלהן שניה שעושין לג' שנים וכשהפרי נחנט בשביעית אינו נגמר עד שנה שניה של שמיט' והשתא מעיקרא סבור דאזלינן בתר לקיטה ובסוף סבור דאזלינן בתר חנטה ועוד תירץ ר''ת דגרס בפ''ק דע''ז (שם) מוכסוסין בנות שוח בלא וי''ו ופרי אחת הוא והוא גרוע ואינו אותו ששמו בנות שוח גרידא וכן משמע בפ''ק דבכורות (דף ח. ושם) דשנים הם דהא אמר הזאב והארי לג' שנים וכנגדן בבנות שוח נחש לז' שנים ולאותו רשע לא מצינו שום חבר וי''א מוכסוסין בנות שוח ומיהו בפרק כיצד מברכין (ברכות דף מ:) משמע דבנות שוח הן גרועין שלא נחשדו עליהן עמי הארץ דחשיב להו גבי קלין שבדמאי ושמא פרי הוא שגדל ביערים כמו עוזרדין דחשיב בהדייהו ולפי שמצוי להן מן ההפקר לא נחשדו שלא לעשר הגדל בגנותיהן ובפרדסותיהן ולא מפני שהוא גרוע:
דָּרַשׁ רַב נַחְמָן בַּר רַב חִסְדָּא: אֵין מְקַיְּצִין בְּעוֹלַת הָעוֹף. אָמַר רָבָא: הָא בּוּרְכָא! אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְרָבָא: מַאי בּוּרְכְתָא? אֲנָא אַמְרִיתַהּ נִיהֲלֵיהּ, וּמִשְּׁמֵיהּ דְּרַב שִׁימִי מִנְּהַרְדְּעָא אַמְרִיתַהּ נִיהֲלֵיהּ – דְּאָמַר רַב שִׁימִי מִנְּהַרְדְּעָא: מוֹתָרוֹת לְנִדְבַת צִבּוּר אָזְלִי, וְאֵין עוֹלַת עוֹף בְּצִבּוּר.
Traduction
The Gemara discusses what may be used for the supplementary offerings: Rav Naḥman bar Rav Ḥisda taught: One does not supplement the offerings of the altar with a bird burnt-offering. Rava said: This ruling is an absurdity [burkha]. Rav Naḥman bar Yitzḥak said to Rava: What is the absurdity? The ruling has a basis. I said this ruling to Rav Naḥman, and said it to him in the name of Rav Shimi of Neharde’a, as Rav Shimi of Neharde’a says: The surplus lambs that were consecrated for the daily offerings are allocated for communal gift offerings, and there is not a bird burnt-offering that is offered by the community.
Rachi non traduit
אין מקיצין בעולת העוף. אין לוקחין בדמי הנדבה עולת העוף:
הא בורכא. דבר הבדוי מן הלב דמנא לך הא:
לנדבת צבור אזלא. כדרבנן דפליגי עליה דר''א:
ואין עולת העוף בצבור. דתניא בת''כ והקריב מן התורים היחיד מביא עוף ואין הצבור מביאין עוף:
Tossefoth non traduit
הא בורכא. תימה היכי ס''ד דמקיצין בעוף האמר זה מדרש דרש יהוידע הכהן שמותר חטאת ומותר אשם יהא לנדבת עולה משום דכתיב (ויקרא ה':
י''ג) לה' לכהן איזהו דבר שהוא לה' ולכהן הוי אומר זה עולה שבשר עולה כולה לה' והגיזה והעור לכהן ובעוף אין לכהן חלק בו וי''ל דהתם במותר מעות כגון הפריש מעות לחטאת ואשם כדכתיב (מלכים ב י''ב:י''ז) כסף אשם כסף חטאת והכא כשנתותר גוף אשם:
ואין עוף בצבור. משום דכתיב ביה נפש דמשמע ביחיד דוקא וא''ת והאמר בפ' טרף בקלפי (יומא דף מא:
ושם) אי זבן פרידה אחת אי עולה זבן עולה אזלא לנדבה וי''ל דאין לקנות עוף במעות שנתותרו אך אם כבר בא עוף לפנינו מקיצים בו דמה יעשה ממנו [וע''ע תוס' תמורה כג: ד''ה וששה]:
וְאַף שְׁמוּאֵל סָבַר לְהָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: קָרְבְּנוֹת צִבּוּר – סַכִּין מוֹשַׁכְתָּן לְמַה שֶּׁהֵן.
Traduction
The Gemara notes: And also Shmuel holds in accordance with this statement of Rabbi Yoḥanan, who taught that Rabbi Shimon holds that lambs consecrated for the daily offering that were not used are brought as supplementary offerings, even though they were not originally consecrated for that purpose, as Rav Yehuda says that Shmuel says: With regard to communal offerings, their consecration serves only to define which general category of offering they are included in, e.g., whether they are a sin-offering or burnt-offering, but it is the purpose for which they are ultimately slaughtered with a knife that defines what their precise nature is.
Rachi non traduit
להא דר' יוחנן. דאמר לעיל תמידין שלא הוצרכו לר''ש דלית ליה לב ב''ד מתנה מקיצין בהן את המזבח בגופן ואין צריכין רעיה:
סכין מושכתן למה שהן. סכין השוחטן סתם מושכתן לקרבן שהופרש מתחלה לכך ואפילו אין זה אותו קרבן עצמו וכגון עולת תמיד עולה לקיץ אם אינו ראוי לתמיד:
Tossefoth non traduit
ואף שמואל סבר לה. פי' בקונטרס להא דאמר דלר''ש מקיצין בהן המזבח דאמר שמואל סכין מושכתן פי' סכין השוחטת סתם מושכתן לקרבן שהופרשו מתחלה לכך כגון עולת תמיד לעולת קיץ אע''פ שאין זה אותו קרבן עצמו כיון דמעיקרא עולה והשתא עולה וקשה דבפ''ק דזבחים (דף ג. ושם) מוכח דמילתא דשמואל כרבנן דר''ש דאית להו לב בית דין מתנה עליהן ואמאי דגרס בסמוך תניא נמי הכי קשה דמתני' ה''ל לאיתויי ונראה כפירוש הערוך דפי' סכין מושכתן למה שהם אם תמידים אם מוספין סכין מושכתן להיות כן דטרם משכן לסכין אין לומר איזה תמיד איזה מוסף אלא תלויין ועומדין בתנאי לב ב''ד דאף ע''פ שאמרו שהן תמידים אם ירצו להקריבן לשם זבח אחר רשאין לפי שבזמן שמשך זה סכין לשחיטת תמיד הרי הוא תמיד ואם למוסף מוסף והוי סייעתא לר' יוחנן דאמר תמידין שלא הוצרכו לצבור לדברי רבנן נפדין תמימים שהרי עדיין לא משכן לסכין ול''ג תניא נמי הכי אלא תניא וי''מ תניא נמי הכי אדרב שמואל בר רב יצחק דאמר מודה ר''ש בשעירי חטאת שאין מקיצין בגופן דקתני אם לא קרב ברגל כלומר בפסח יקרב בר''ח כו' ואם לא קרב ביוה''כ יקרב ברגל פירוש בסוכות ואם לא קרב ברגל זה של סוכות יקרב ברגל אחר היינו שמיני עצרת שהוא רגל בפני עצמו אבל טפי מרגל אחר דהיינו בפסח הבא לא מצי לאקרובי לגופיה דה''ל תרומה ישנה ולא להקיץ בגופו לפי שמתחלתו לא הוקדש אלא לכפר על מזבח החיצון כלומר לכפר בחטאת וא''א לשנותן בנדבה אלמא אין מקיצין בגופן אלא בדמיהן אבל קשה דאמאי נטר עד הכא לעיל ה''ל לאיתויי:
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: וּמוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּשָׂעִיר, שֶׁאִם לֹא קָרַב בָּרֶגֶל יִקְרַב בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וְאִם לֹא קָרַב בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ יִקְרַב בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְאִם לֹא קָרַב בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים יִקְרַב בָּרֶגֶל, וְאִם לֹא קָרַב בְּרֶגֶל זֶה יִקְרַב בְּרֶגֶל אַחֵר; שֶׁמִּתְּחִלָּתוֹ לֹא בָּא אֶלָּא לְכַפֵּר עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן.
Traduction
The Gemara notes: This is also taught in a baraita with regard to sin-offerings: And Rabbi Shimon concedes with regard to a goat consecrated to be used as part of the additional offerings on the pilgrimage Festivals that if it was not sacrificed on a pilgrimage Festival it can be sacrificed on a New Moon, and if was not sacrificed on a New Moon it can be sacrificed on Yom Kippur, and if it was not sacrificed on Yom Kippur it can be sacrificed on a pilgrimage Festival, and if was not sacrificed on this pilgrimage Festival, it can be sacrificed on another pilgrimage Festival. This is because from the outset, by virtue of its consecration, it came only to atone by having its blood presented upon the external altar, but its precise nature is defined only by the purpose for which it is ultimately slaughtered.
Rachi non traduit
מודה ר''ש כו'. ומסקנא דטעמא שמתחלתו לא בא אלא לכפר על מזבח החיצון אלמא אהא הוא דקפדינא שיקרב על מזבח החיצון לכפר מקצת דבר שהוקדש לו חטאת דטומאת מקדש תקרב לטומאת מקדש ואע''פ שאין כפרתן שוה ה''נ לעולה שהוקדש לעולה יקרב:
Tossefoth non traduit
שמתחלה לא בא אלא לכפר על מזבח החיצון. אע''ג דבמתני' מפרש משום דבאין לכפר על טומאת מקדש וקדשיו תרתי בעינן מקדש וקדשיו ומזבח החיצון לאפוקי שעיר הפנימי ואע''ג דמשמע לעיל דאי לאו משום גזירה אטו לפני כפרה היו מקיצין אפילו במותר חטאת הפנימית היינו משום דהכי גמירי דמותר חטאת צבור לעולה:
תָּנָא: לֹא הוּקְדַּשׁ אֶלָּא לְכַפֵּר עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן.
Traduction
Another baraita teaches the same ruling: It is taught: The sin-offering was consecrated only to atone by having its blood presented upon the external altar.
וְעַל זְדוֹן טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים כּוּ'. מְנָהָנֵי מִילֵּי?
Traduction
§ The mishna teaches: And for cases in which the defiling of the Temple or its sacrificial foods was carried out intentionally, the goat whose blood presentation is performed inside the Sanctuary on Yom Kippur, and Yom Kippur itself, atone. The Gemara asks: From where are these matters derived?
Tossefoth non traduit
ועל זדון טומאת מקדש וקדשיו. אין זה ב' כפרות אלא מה שקרבן אחר מכפר כדפ''ל א''נ כפרה אחת לשוגג ואחת למזיד:
דְּתָנוּ רַבָּנַן: ''וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'''; פְּשָׁעִים – אֵלּוּ הַמְּרָדִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ''מֶלֶךְ מוֹאָב פָּשַׁע בִּי'', וְאוֹמֵר: ''אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה בָּעֵת הַהִיא''. חַטָּאוֹת – אֵלּוּ הַשְּׁגָגוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ''נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה''.
Traduction
The Gemara answers: They are derived from a verse, as the Sages taught in a baraita: The verse states with regard to the High Priest sacrificing the internal goat of Yom Kippur: ''And he shall effect atonement upon the Sanctuary from the impurities of the children of Israel and from their acts of rebellion, for all their sins'' (Leviticus 16:16). The verse is referring to two categories of sin. The first category is acts of rebellion [pesha’im]; these are the rebellious sins, and so the verse states that King Jehoram of Israel said to King Jehoshaphat of Judah: ''The king of Moab rebelled [pasha] against me'' (II Kings 3:7). And the verse states with regard to a rebellion against Judah: ''Then Libnah rebelled [tifsha] at that time'' (II Kings 8:22). The second category is sins [ḥataot]; these are unwitting sins, and so the verse states: ''If an individual person shall transgress [teḥeta] unwittingly'' (Leviticus 4:2).
Rachi non traduit
וכפר על הקדש. בשעיר הפנימי כתיב:
עַל שְׁאָר עֲבֵירוֹת שֶׁבְּתוֹרָה, הַקַּלּוֹת וְהַחֲמוּרוֹת, הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת כּוּ'.
Traduction
§ The mishna teaches: For all other transgressions that are stated in the Torah, whether they are the minor ones or the major ones, whether they were intentional or unwitting, whether one became aware of them before Yom Kippur or did not become aware of them until after Yom Kippur, whether they involve a positive mitzva or a prohibition, whether the transgressors are subject to excision from the World-to-Come [karet], or to one of the court-imposed death penalties, the scapegoat sent to Azazel on Yom Kippur atones.
הַיְינוּ קַלּוֹת הַיְינוּ עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה! חֲמוּרוֹת – הַיְינוּ כָּרֵיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין! הוֹדַע – הַיְינוּ מֵזִיד! לֹא הוֹדַע – הַיְינוּ שׁוֹגֵג!
Traduction
The Gemara notes that the mishna appears repetitious: Minor ones are the same as a standard positive mitzva and prohibition, major ones are the same as transgressions that are subject to karet and to court-imposed death penalties, transgressions that one became aware of are the same as intentional transgressions, and transgressions that one did not become aware of are the same as unwitting transgressions.
Rachi non traduit
היינו קלות היינו עשה ולא תעשה. כלומר הי ניהו קלות עשה ולא תעשה אמאי תני להו תרתי:
היינו זדונות היינו הודע. קס''ד הודע שידע ועשה דהיינו מזיד דהא ליכא למימר הודע שנודעה לו שגגתו כדפרשינן ליה בכל דוכתי דא''כ הוה ליה חטאות ואשמות ודאין ותנן במס' כריתות (דף כה.) חייבי חטאות ואשמות ודאין שעבר עליהן יוה''כ חייבין להביא אחר יוה''כ:
אָמַר רַב יְהוּדָה, הָכִי קָאָמַר: עַל שְׁאָר עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה – בֵּין קַלּוֹת בֵּין חֲמוּרוֹת, בֵּין שֶׁעֲשָׂאָן בְּשׁוֹגֵג בֵּין שֶׁעֲשָׂאָן בְּמֵזִיד. אוֹתָן שֶׁעֲשָׂאָן בְּשׁוֹגֵג – בֵּין נוֹדַע לוֹ סְפֵיקָן, בֵּין לֹא נוֹדַע לוֹ סְפֵיקָן. וְאֵלּוּ הֵן קַלּוֹת – עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, וְאֵלּוּ הֵן חֲמוּרוֹת – כָּרֵיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין.
Traduction
Rav Yehuda said that this is what the mishna is saying: For all other transgressions that are stated in the Torah, whether they are the minor ones or the major ones, whether they were performed unwittingly or whether they were performed intentionally, they each have their own halakhot. For those that were performed unwittingly, in cases where there was an uncertainty whether the act was forbidden at all, atonement is effected whether the uncertainty with regard to the transgressions became known to him before Yom Kippur or whether the uncertainty with regard to them did not become known to him until after Yom Kippur. And these are the minor ones the mishna is referring to: A standard positive mitzva and a prohibition. And these are the major ones it is referring to: Transgressions that are subject to karet and to court-imposed death penalties.
Rachi non traduit
אמר רב יהודה כו'. סיפא דמתניתין מפרשא ליה לרישא וכולהו פירוש דקלות וחמורות הוא:
בין כשעשאן בשוגג. האי שוגג דהכא ליכא לפרושי אלא בדבר שאין שגגתו חטאת אלא אשם תלוי כגון אכל אחת משתי חתיכות אחת של חלב ואחת של שומן ואינו יודע איזה אכל:
בין שנודע לו ספיקן. שנודע לו שבא לידי ספק חלב:
בין שלא נודע לו. לפני יוה''כ שאכל ספק חלב אין צריך להביא אחר יוה''כ אשם תלוי והכי נמי תנן בכריתות (שם) חייבי אשמות תלויין שעבר עליהן יוה''כ פטורין ויליף לה התם מקראי:
הַאי עֲשֵׂה הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּלָא עֲבַד תְּשׁוּבָה – ''זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה''! אִי דַּעֲבַד תְּשׁוּבָה – כֹּל יוֹמָא נָמֵי, דְּתַנְיָא: עָבַר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה, לָא זָז מִשָּׁם עַד שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ!
Traduction
The Gemara asks: What are the circumstances of this positive mitzva in the mishna? If it is a case where he did not repent, the offering cannot atone for him, as the verse states: ''The sacrifice of the wicked is an abomination'' (Proverbs 21:27). If he did repent, then why is the mishna referring to Yom Kippur? He will achieve atonement on any other day as well, as it is taught in a baraita: If one transgressed a positive mitzva and repented, he does not move from there until he is forgiven.
Rachi non traduit
האי עשה. דמכפר עליה יוה''כ:
ה''ד אי דלא עשה תשובה. שאינו תוהא על חטאו:
הא כתיב זבח רשעים תועבה. והיכי מכפר עליה קרבן יוה''כ:
ואי דעבד תשובה. למה לי יוה''כ כל יומא נמי תשובה מכפרא עליה דתניא לא זז משם עד שמוחלין לו:
Tossefoth non traduit
לא זז משם עד שמוחלים לו. ואף על גב דתנן במתני' בפרק בתרא דיומא (דף פה:
ושם) על עשה ועל לא תעשה תשובה מכפרת ואמר נמי במס' חגיגה (דף ה.) כל העושה דבר ומתחרט מוחלין לו מיד אפי' בשאר עבירות אינה מחילה גמורה אלא שמקילין לו הדין אבל במצות עשה מוחלין לגמרי:
אָמַר רַבִּי זֵירָא:
Traduction
Rabbi Zeira said:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source